#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סד. 1 האם נאמן האב לומר קדשתי וגרשתי את בתי, נשבית ופדיתיה, כשהיא קטנה וגדולה ומדוע?	"קדשתי וגרשתי - כשהיא קטנה נאמן, כשהיא גדולה אינה נאמן, שבויה לעולם אינה נאמן.<p dir=""rtl"">ביאר רב אשי התורה האמינה לנישואין בקטנה ונערה כדכתיב &quot;את בתי נתתי לאיש&quot; אסרה, &quot;הזה&quot; התירה, אבל בגדולה ובשבויה לא האמינה לו תורה.</p><p dir=""rtl"">[בתחילה הגמ' הבינה קטנה בנישואים זה בידו ולכן נאמן, גדולה ושבויה אין זה בידו ולכן אינו נאמן, אלא שפי' זה קשה שהרי גם בשבויה בידו לפסלה כשישאנה לפסול, ועוד הקשה רב אשי שנישואין אין זה נחשב בידו, שהרי אין בידו לגרשה, וכן להשיאה מי אמר שירצו להנשא לה.]</p>"	קידושין סד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סד. 2 האם משנתנו שאמרה 'מי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים - נאמן, יש לי אחים - אינו נאמן', אזלא נמי כדעת ר' נתן שאמר 'אם בשעת קידושין אמר יש לו בנים, בשעת מיתה אמר אין לו בנים וכד' נאמן אף לאסור, או כדעת רבי שאמר נאמן להתיר ולא לאסור?	"רבא אמר שלא נחלקו אלא שבשעת מיתה בא לחזור בו ממה שאמר קודם האם זה סברא שאומר אמת, אבל בסתם לכו&quot;ע אינו נאמן לאסור. הקשה אביי ולא כל שכן הוא, ומה במקום דקא מרע לדבוריה נאמן, במקום דלא מרע ודאי יש להאמין לו. <p dir=""rtl"">לכן אמר אביי מה שהאמינו לו במשנה בבנים זה דלא מוחזק לן באחי ובבני שמשאיר הדבר בחזקתו. בברייתא מדובר במוחזק באחים ולא בבנים ובא להוציא מחזקה, ולכו&quot;ע אינו נאמן אלא משום מה לי לשקר שיכול לפטרה בגט, רבי סבר מה לי לשקר כעדים דמי ועוקר את החזקה, ור&quot;נ סבר כחזקה, ולא אתי חזקה ועקרה חזקה.</p>"	קידושין סד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סד: 1 'המקדש את בתו סתם אין הבוגרות בכלל' מאי קמ&quot;ל?	"למ&quot;ד (אביי) קידושין שאין מסורים לביאה הוו קידשוין - ניחא להשעמינן שהגדולות אינם בכלל, אבל הקטנות כן.<p dir=""rtl"">למ&quot;ד לא הוו קידושין (רבא) - י&quot;ל דהכי שיש רק קטנה וגדולה, וגדולות היינו גדולות דעלמא, והכא שעשו אותו שליח וקמ&quot;ל דלא שביק מידי דאית ליה הנאה מיניה ומצוה דרמיא עליה, ועביד מידי דלית ביה הנאה ומצוה דלאו רמיא עליה.</p>"	קידושין סד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סד: 2 מי שיש לו שתי כיתי בנות ואמר קדשתי את בתי הגדולה או הקטנה, ואיני יודע איזו היא, מי אסורה ומי מותרת ומדוע? <p dir=""rtl"">מדוע נצרכה המשנה להשמעינן גם גדולה וגם קטנה?</p><p dir=""rtl"">ומה הדין בכת אחת?</p>"	"ר&quot;מ סבר מחית איניש נפשיה לספקא ולכן כולם אסורות חוץ מהקטנה שבקטנות כשאמר הגדולה, וחוץ מהגדולה שבגדולות כשאמר הקטנה. ר' יוסי סבר לא מחית איניש נפשיה לספיקא ולכן כולם מותרות חוץ מהגדולה שבגדולות כשאמר גדולה, והקטנה שבקטנות שאמר קטנה.<p dir=""rtl"">הוצרכו לחלוק בשניהם - שיותר הרגילות לקרא גדולה לכל שיש קטנה ממנה, אבל פחות רגילות לקרא קטנה למי שיש יותר גדולה ממנה.</p><p dir=""rtl"">בכת אחת - אמר אביי לדברי הכל גדולה ממש וקטנה ממש אבל אמצעית בשמה קרי לה. לפי זה הכת השניה המוזכרת במשנה י&quot;ל שהיו בה רק שנים, וכן מדוייק במשנה.</p>"	קידושין סד:		
